הנחות היסוד בבסיס המודל

• תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים אינה יעילה ואינה ישימה לאורך
• זמן בהעדר ידיעה ודאית על מועד הגעת חיסון יעיל וזמין לשימוש.
  
• תצפיות אמפיריות ברחבי העולם מראות בבירור כי הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות. לדוגמא, בגיל 15, הסיכוי למוות מקורונה הוא קטן בערך פי 500 מאשר בגיל 75.
  
• קטיעת שרשרת ההדבקה אינה ברת ביצוע עם מחלה שבה כמות גדולה של נדבקים א-סימפטומטיים, ולא הוכחה כיעילה בעולם כאסטרטגיה לחיות לצד הנגיף. כבר היום מדינת ישראל מבצעת פי - 2 יותר בדיקות מגרמניה ופי - 8 יותר מדרום קוריאה ללא הצלחה בקטיעת שרשראות ההדבקה.
  
• ניתן למצוא מתווה בו האוכלוסיות בסיכון נמנעות ממגע עם אוכלוסיות שבהן הנגיף יהיה שכיח יותר. בין היתר על ידי מדיניות בדיקות קפדנית לצוותי בתי אבות למשל.
• התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות בריאות תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצת יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו בהינתן מגבלות חברתיות מקיפות. לכן, כתוצאה מכך, זמן החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף יקטן.
  
• מלבד ההיגיון הבריאותי/רפואי, הפתרון המוצע נכון גם מבחינה כלכלית וחברתית. שכן הוא מאפשר התנהלות ברת קיימא לצד פעילות כלכלית שוטפת.
  
• ניתן להחזיר כבר היום לתפקוד אלפי אנשי צוות רפואי המצויים בבידוד על ידי שינוי מדיניות בדיקות יומיומיות עבור צוות רפואי, הכשרת כוחות סיוע, והזרמת משאבים.

עיקרי המודל

• תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים אינה יעילה ואינה ישימה לאורך זמן בהעדר ידיעה ודאית על מועד הגעת חיסון יעיל וזמין לשימוש.
• תצפיות אמפיריות ברחבי העולם מראות בבירור כי הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות. לדוגמא, בגיל 15, הסיכוי למוות מקורונה הוא קטן בערך פי 500 מאשר בגיל 75.
• קטיעת שרשרת ההדבקה אינה ברת ביצוע עם מחלה שבה כמות גדולה של נדבקים א-סימפטומטיים, ולא הוכחה כיעילה בעולם כאסטרטגיה לחיות לצד הנגיף. כבר היום מדינת ישראל מבצעת פי - 2 יותר בדיקות מגרמניה ופי - 8 יותר מדרום קוריאה ללא הצלחה בקטיעת שרשראות ההדבקה.
• ניתן למצוא מתווה בו האוכלוסיות בסיכון נמנעות ממגע עם אוכלוסיות שבהן הנגיף יהיה שכיח יותר. בין היתר על ידי מדיניות בדיקות קפדנית לצוותי בתי אבות למשל.
• התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות בריאות תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצת יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו בהינתן מגבלות חברתיות מקיפות. לכן, כתוצאה מכך, זמן החשיפה של האוכלוסיות בסיכון לנגיף יקטן.
• מלבד ההיגיון הבריאותי/רפואי, הפתרון המוצע נכון גם מבחינה כלכלית וחברתית. שכן הוא מאפשר התנהלות ברת קיימא לצד פעילות כלכלית שוטפת.
• ניתן להחזיר כבר היום לתפקוד אלפי אנשי צוות רפואי המצויים בבידוד על ידי שינוי מדיניות בדיקות יומיומיות עבור צוות רפואי, הכשרת כוחות סיוע, והזרמת משאבים.

מידע נוסף

צוות של חוקרים, אנשי מדע ורפואה בכירים מתריעים היום בפני הממשלה כי חייבים לומר לציבור את האמת - החיסון רחוק שנים מיישום אפקטיבי ולכן על הממשלה לאמץ במהירות מודל חדש להתמודדות עם נגיף הקורונה. המודל , המוצע על ידי הצוות, נקרא "מודל היגיון בריא" והוא מציע לשמור על שגרת חיים בישראל תוך מתן הגנה אקטיבית מקיפה לאוכלוסיות בסיכון. המודל, שגיבש הצוות בשבועות האחרונים, מתבסס על עשרות מחקרים מדעיים שונים ועל הניסיון הרבה שנצבר בעולם כולו סביב נגיף הקורונה ואסטרטגיות ההתמודדות איתו, תוך התאמה למציאות הישראלית הייחודית. המודל מושתת על פתרון דיפרנציאלי המבוסס על הפרופיל הבריאותי של האוכלוסייה בישראל לשם יציאת מעטפת הגנה הדוקה על אוכלוסיות בסיכון מהידבקות בנגיף הקורונה, תוך יציאת רשת ביטחון בריאותית, כללית וחברתית מקיפה עד דעיכת המגיפה או עד שיימצא חיסון אשר יוכל לתת מענה ארוך טווח. המעטפת תיתן מענה במקרים של פגיעה במקור הכנסה, תעודד יציאת אלטרנטיבות של עבודה מרחוק עבור אוכלוסיות אלו, ותטייב את מדיניות ניטור הנגיף בקרב ריכוזי אוכלוסייה בסיכון ועוד (ראו פירוט במסמך מודל המלא). יוזמי המודל סבורים כי בניגוד לניסיון שלא צלח להשית הגבלות קשות, שיצרו זעם בקרב אוכלוסיות שונות ופילוג בין אזרחי ישראל, החברה הישראלית תוכל להתאחד ולגלות סולידריות חברתית למען מטרה חשובה זו של הגנה על אוכלוסיות בסיכון. מתוך היכרות עמוקה עם מאפייני מערכת הבריאות בישראל, היוזמים מציעים סל פתרונות לחיזוק ותגבור של מערכת הבריאות למתן מענה מיטבי הנוגע גם להתמודדות עם הנגיף, וגם באופן משמעותי, עבור כל סוגי התחלואה. מענה אשר ישפר בטווח המיידי והארוך, את מצבה של המערכת ויתרום לחוסנה של ישראל. במודל הושם דגש מיוחד על התמודדות עם מרכיב שחיקת היתר של עובדי מערכת הבריאות אשר מהווה כיום בעיה אסטרטגית משמעתית גם בימי שגרה. "מודל היגיון בריא" מציע ניהול סיכונים אחראי בין תחלואה, כלכלה ושמירה על המרקם החברתי והחוסן הבריאותי והנפשי של כלל החברה הישראלית. בכך הוא שונה ממודלים אחרים שהוצאו עד כה, כגון הרמזור שאינו ישים בקרב החברה הישראלית, או מודל הסגר, לו השלכות הרסניות על כל תחומי החיים ופגיעה באוכלוסיות רבות כגון ילדים ונוער, משפחות בסיכון, בעלי צרכים מיוחדים ועוד. כמו כן, המודל מציע מדיניות ברורה, מפורטת ובעלת יכולת יישום בפועל לקיומה של שגרת חיים תקינה כלל הניתן במדינת ישראל, לצד נגיף הקורונה, תוך שמירה על בריאותם, רווחתם הנפשית וכלכלתם של כל אזרחי מדינת ישראל, ואוכלוסיות הסיכון בפרט.